ילדונת, בכל אחת מאיתנו קיימת לה ילדה קטנה, ילדונת. ילדה מתוקה, מלאת אור, אנרגיה, תום והרבה רגש. ילדה המחפשת שמחה, חום ואהבה.
ואנחנו גדלנו לנו ולקחנו איתנו את הילדה לעבר המטרות, היעדים ושעטנו במרוץ החיים. אולי בדרך גם התחתנו וילדנו את הילדים שלנו.
ומה קרה לילדונת? היא רצה איתנו, היתה שם עבורנו כל הזמן! נוכחת יותר או פחות, מפנה מקום ל-"בוגרת האחראית". לעיתים הזכירה לנו שהיא שם, היא מבקשת יחס, תשומת לב, הקשבה ואהבה.
ומה אנחנו עשינו? לעיתים לא הקשבנו ולעיתים רק הרגשנו אבל היו פעמים שעצרנו לרגע, שילבנו ביומן עוד מטלה- מענה לילדה הסתפרנו, צבענו את השיער, קבענו עיסוי, קוסמטיקאית או יצאנו למסע קניות... הרבה פעולות פיזיות, שאנחנו כל כך טובות בהן.
אבל הילדה, הילדה ביקשה רגש! חיבוק, הקשבה. הילדה חיפשה שלווה, רוגע, קבלה ללא תנאי ואהבה אמיתית.
____________________________________________________________
אני התברכתי, הצלחתי לחדש את הקשר עם הילדונת שלי, מיהל'ה. ומאז אני מסתכלת בבואתי, קטנה, עגלגלה ושברירית. מבטיחה להקשיב לך, מיהל'ה.
הילדה הפנימית שבי. קטנטנה וחשופה צריכה חום ואהבה. אוהבת אותה. אותי. את השריטות והפצעים, לטעת חלומות ותקוות, לפזר אהבה ושמחה.
מקבלת אותה כפי שהיא. ילדונת. עם השנים המצטברות, החוויות והאוצרות
מהיום ואילך אני אהיה הראשונה לאוהבך, מיהל'ה, מבטיחה לך!
ואת... מתי בפעם האחרונה הקשבת לילדה שבך?